סארטיה בארטמן

Saartjie Baartman

1789 - 29 בדצמבר 1815, דרא״פ / צרפת .

נולדה באפריקה כבת לשבט הקוי קוי בשם לא ידוע בגיל 20 נחטפה והובאה לאירופה, שם הוצגה לראווה תחת השם "ונוס ההוטונטוטית". שמה שרה הקטנה ניתן לה על ידי שוביה. בשל תכונה פיזית שלה – הצטברות של רקמת שומן בישבן הגורמים לישבן גדול במיוחד וסיפורים אודות שפתיים ארוכות במיוחד באיבר המין, הופקע ממנה גופה והיא הפכה מושא לתצוגה במופעי פריק שואו ובקרקס, למגע משפיל ואף לניסויים רפואיים.

סארטיה הוצגה לראווה באנגליה, שם עתרו לשחרורה פעילים בתנועה לשחרור העבדות, עתירתם נדחתה בעקבות הצהרתה של סארטיה שהיא שם מרצונה החופשי. אף על פי שהיו ראיות שסתרו זאת התביעה נדחתה סארטיה הועברה לצרפת שם זכתה לתנאים אפילו יותר גרועים היא הוחזקה בכלוב, ככל הנראה כשקולר הדוק לצווארה ועברה שוב בדיקות אנטומיות שונות. לאחר מותה הועברה גופתה למוזיאון הטבע וגופה נחקר כאילו הייתה חיה. בניגוד לרצונה בוצעה בה נתיחה שלאחר המוות, על בסיס ה"מחקרים" שנעשו על גופה קיבע המדע של זמנה תפיסות מגדריות וגזעניות על נחיתותן של נשים שחורות. ההבדלים הביולוגים תרמו ליסוד תפיסות היררכיות גזעניות ואיברי מינה הוצגו כהוכחה לפרימיטיביות המינית שלה הדומה לזו של אוראנג אוטן.

סארטיה התדרדרה לעוני ולזנות ונפטרה ממחלה ב-1915. שרידי גופתה הוצגו לראווה במוזיאון המדע עד שנת 1974. לאחר מחאה של ארגונים פמיניסטים הוצגה מתצוגת המוזיאון. בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20 החלה ניסיונות להחזיר את גופתה לאפריקה לקבורה. רק ב-2002 לאחר בקשה רשמית של הנשיא נלסון מנדלה נענתה הבקשה. היא נקברה בטקס ממלכתי בדרום אפריקה כמעט 200 שנה לאחר מותה.

סארטיה בארטמן באתר ההיסטוריה של דרום אפריקה