סטפניה (סטפה) וילצ'ינסקה

Stefania (Stefa) Wilczyńska

26 במאי 1886 - 5 באוגוסט 1942, פולין.

מחנכת ומורה יהודיה פולניה שעבדה בשיתוף עם המחנך הידוע יאנוש קורצ'אק.

השכלתה האקדמית של סטפניה הייתה במדעי הטבע בבלגיה, אולם היא זנחה את התחום ופנתה לעבוד בהתנדבות בבית יתומים יהודי. לאחר זמן קצר היא הופכת למנהלת המוסד ומגייסת את קורצ'אק שהיה רופא ילדים לעבוד במוסד.

יחד עם קורצ'אק הם ניהלו את בית היתומים היהודי בורשה כ-30 שנה, תוך שימוש בשיטות פדגוגיות חדשניות. בתקופת מלחמת העולם השנייה הוצע לה לעזוב את פולין לעין חרוד אולם היא סירבה לעזוב את הילדים והיא וקורצ'אק עברו עם הילדים לגטו. ב-5 לאוגוסט 1942, הגיעו הגרמנים לבית היתומים לקחת את הילדים למחנה ההשמדה טרבלינקה. למרות שגם לה וגם לקורצ'אק ניתנה האפשרות להימלט הן בחרו להישאר עם הילדים עד הסוף המר.

אמנם וילצי'נסקה לא השאירה אחריה כתבים, אולם אין ספק שנוכחותה בחיי הילדים שתחת חסותה הייתה לא פחות משמעותית משל קורצ'אק הידוע. המידע אודותיה הוא מועט ורובו מגיע מתלמידיה לשעבר. היא מתוארת כמי שמרדה בערכים הבורגניים ובמוסכמות של תקופתה לאורך כל חייה, גם כשיצאה ללימודים גבוהים, כשבחרה בתחום כמו מדעי הטבע ויתר על כן כשנטשה את תחום לימודיה ובחרה לעבוד עם החלשים ביותר בחברה – ילדים יתומים. היא עסקה גם בגיוס כספים עבור היתומים ודחפה לצורך זה את קורצ'אק לפעולה.

עדויות רבות של תלמידי המוסד מציירות את תפקוד זוג המנהלים כתמונה של מודל הורי "אנחנו ראינו בהם אב ואם. אב - הנעדר שעות ארוכות מהבית, וכל פעם מתרגשים מחדש לבואו, והאם - הנמצאת אתנו תמיד, כל ימיה בבית לשמוח ולגעור, לעודד ולהעיר".

קורצ'אק בשל כתביו הפדגוגיים ידוע בכל העולם, ושמה של וילצ'ינסקה כמעט ונשכח עם הילדים שהולכו אל מותם. אולם בלעדיה הוא לא יכול היה לממש דבר ממשנתו החינוכית. היא הייתה הבית, כמו האלה הסטיה שמקיימת את חיי הבית, מתוך עוצמה ודאגה ארצית. השכחת גבורתה של וילצ'ינסקה עולה בקנה אחד עם הנטייה להאדיר את הגבורה הגברית ולהמעיט בחשיבותה של הפעולה הנשית, גם בהקטנת תפקידה בעבודה החינוכית שלה וגם בהשכחת קורבנה שהיה זהה לשלו.

התמונה לקוחה מכאן

דף הזיכרון ביד ושם

מאמר